לפסיכיאטר תפקיד חשוב בניהול מירב הגורמים המטפלים במטופל. במצב אופטימלי הטיפול הרגשי/התנהגותי וההתאמה התרופתית נעשים כמכלול ובתוך תכנית טיפולית, כפי שהרבה פעמים קורה בתוך בתי החולים. במסגרת פרטית זה לעתים יותר מאתגר, ולכן חשוב שהמטפל (פסיכולוג) והפסיכיאטר ישמרו על קשר רציף.

ברוב המקרים, עדיף להגיע אל הקליניקה. עם זאת במקרים בהם ישנו קושי בהתניידות או בהגעה, ניתן לשקול ביקור בית.

לרופאים שונים גישות שונות לגבי אופן מתן הטיפול. ד״ר נדב גור מאמין כי בבעיות מורכבות יש לנהוג באמצעים מורכבים, וכשעסקינן בנפש האדם, אין דרך אחת פשוטה לטפל בבעיה כה מורכבת.

לתרופות אכן יש לעתים תפקיד חשוב ואף מכרע, אך ללא ליווי תרפי כוחן מוגבל מאד, וכך גם להיפך.

הסוד מצוי לרוב בשילוב המתאים, בשיתוף הפעולה ובניסוי ותהייה ללא בושה, מתוך כוונה למצוא את העזרה הטובה ביותר.

במקרים רבים ניתן לשקול גם טיפול בזום. התפתחות הטכנולוגיה הביאה עימה אפשרויות טיפול מרחוק אשר מגשרות על קשיים לוגיסטים כגון מרחק והתניידות.

יש שיאמרו כי ״אין טוב כמו פגישה פרונטלית״ וזה כמובן נכון, חלקית.

יש לבחון כל מקרה לגופו.

הפרעת קשב שייכת לקבוצת ההפרעות הנוירופסיכיאטריות, או הנוירוהתפתחותיות.

היא מופיעה ברשימת ההפרעות הפסיכיאטריות הקרויה DSM והיא אבחנה פסיכיאטרית לכל דבר.

כיום נהוג שנוירולוגים ופסיכיאטרים מטפלים בה.

לעתים ישנן מורכבויות בדמות תחלואות נוירולוגיות/פסיכיאטריות והדבר יכול להכתיב מי יהיה הרופא המטפל.